הערכת שווי פורצלן ופריטי זכוכית

הערכת שוויים של פריטי פורצלן וזכוכית, נקבעת בהתאם לשם הסדנא או המפעל בו נוצרו. במקרה זה לשם האומן שייצר את הפריט יש חשיבות משנית מאחר והעובדים המיומנים הם למעשה חוליה אחת בתוך שרשרת של עובדים רבים. לדוגמא בזכוכית, היצירות המוכרות והפופולריות ביותר הן יצירות של בתי מלאכה מצרפת, גרמניה וארה"ב אשר יוצרו בסוף המאה התשע עשרה ותחילת המאה העשרים.

היוצרים הבולטים בתחום, ביניהם לואי קומפורט טיפני , אמיל גאלה, האחים דום מהעיר לנסי בצרפת, שכללו שיטה שפותחה בסין ועיקרה ניפוח זכוכית בשכבות בצבעים שונים קילוף השכבות באמצעות חומצה כאשר הפריט נעטף בשעווה ביטומנית במקומות בהם נדרש שהשכבה תוותר,   האמנים האלה פעלו בעיקר בתקופה שנקראה ארט נובו, ועבודתם ייצגה את המימד האמנותי בעידן תעשייתי .

פרמטר משמעותי נוסף הוא רמת ההשקעה ביצירה. היצירות החשובות בזכוכית פרט לשם של הסדנא הן היצירות שמבחינה טכנית הייתה בהן ההשקעה הרבה ביותר, בשונה מהאמנות הפלסטית, בה ישנה התייחסות משנית לרמת ההשקעה. לדוגמא, פריטים אשר יוצרו בטכניקה המורכבת בומבה (ניפוח של חלקים מסוימים ביצירה) או יצירות אשר יש בהן אפליקציות של מתכות, אשר דורשות רמת מיומנויות גבוהה מאד, יהיו יקרות יותר מאשר יצירות מאותה סדנא אשר יוצרו בטכניקה השכיחה והפשוטה יותר שנקראת קמאו.

השווי האבסולוטי של היצירה, נקבע אם כן, ביחס ישר למורכבות הקומפוזיציה, מספר האלמנטים, כמות הצבעים, מספר השכבות והגודל הפיזי של היצירה.

התמחות וקונטקסט היסטורי- בנוסף, בתחום זה לכל מפעל יש התמחות ספציפית. לדוגמא המפעל הרוסי קוזניצוב, ייצר פסלוני פורצלן שלו המייצגים דמויות מההווי הרוסי. רמת הביצוע במפעל זה הייתה אמנם נמוכה יחסית למפעל כמו מייסן בגרמניה למשל, ועדיין הנדירות והקונטקסט הופכים את הפסלונים הרוסיים למאוד יקרים, ללא כל פרופורציה.

מצבו הפיזי של הפריט- בזכוכית ובפורצלן נודעה חשיבות גדולה למצב הפריט. בזכוכית, לדוגמא, קשה עד בלתי אפשרי לבצע תיקונים שיהיו סמויים מהעין. בפורצלן אפשר קצת יותר לבצע תיקונים, אבל מאחר ולכלים העשויים מפורצלן יש נטייה להתנפץ ,עלול להיווצר מצב של חוסר בחלקים, אשר השלמתם כמעט בלתי אפשרית באופן שאינו בולט לעין.

נדירות

האומן הנודע טיפני עיצב בסוף המאה התשע- עשרה כ-2000 כלים שעשויים מקרמיקה, ושילב אותם עם שלד מברונזה, כשהחלקים היצוקים באו מאוסטרייה. מאחר והאומן יצר מספר אלפים בודדים בלבד של פריטים מהסוג הזה. הם הפכו ליקרים מאד. קו עיצובי זה היה יוצא דופן אצל טיפני אשר התמחה בעיקר בזכוכית, ויטראז'ים, מנורות שולחן, מנורות עומדות וכדומה.