מאמרים וסיפורי מקרה

לאולם אל תגלה לאספן שהאוסף שלו מזוייף

לעולם אל תגלה לאספן שהאוסף שלו מזוייףפרח היתה בת בת לזוג ניצולי שואה שעלו לארץ לאחר ששרדו את השואה, לא הצליחו להתאקלם במדינה המזרח תיכונית והיגרו ל…גרמניה. היא הכירה את גבריאל, שעסק במסחר במתכות, כאשר היא עצמה התמחתה במסחר בזהב. כאשר פגשתי את גבריאל בארץ, הוא עסק בעיקר במסחר באבץ.
למרות שהתגוררו בוונקובר בקנדה, הרבו בני הזוג להגיע לישראל. אמנות ישראלית ובכלל אמנות מהמזרח הקרוב, שבתה את ליבם. במהלך הזמן בנו לעצמם אוסף אמנות ישראלית מרשים ומי אם לא גלריה נחשון היתה שם כדי לספק את תאבונם של אספנים עם כיסים עמוקים.

במהלך שנות השבעים לא היו הרבה גלריות "רציניות" בתל אביב וכך הצליח בעל הגלריה לשכנע את הזוג לרכוש ממיטב אמני ישראל, החל בקדישמן, באמני דלות החומר, באמני אופקים חדשים ומכל טוב אמנות טובה ואיכותית. בשל הקשר לגרמניה אף מצא עבורם יצירות של האמן היהודי הנודע אורי לסר, בני הזוג התאהבו בשטיחים בעבודת יד ומצאו ספק לפריטים נדירים ואיכותיים בדמות מיראחור, סוחר  פרסי ממולח שהיגר לקנדה מדינה מסבירת פנים כאשר הלחץ של האיסלם הפונדמנטליסטי הפך בלתי נסבל לעסקים בטהרן.

פגשתי את בני הזוג כאשר חיפשו מומחה לאמנות ושטיחים לאחר נזק שקרה ליצירות שלהם, ומעשה שהיה כך היה: באחד מסופי השבוע התבקע צינור מים הגובל בחלקת ביתם, אשר שייך לעיריית וונקובר. התבקעות הצינור גרמה למים לחדור למרתף ביתם של הזוג – ביתם הוא בית מידות בעל 4 קומות וחלקת אדמה מסביבו.  הזוג הבחין בדליפה רק לאחר כ 24 שעות ואז הוזעקה חברת הביטוח, אשר שלחה צוות מיומן למקרים כאלו. "אתם תצטרכו לעזוב את הבית ל 48 שעות לפחות" נמסר להם. " אנחנו יכולים לעבור ליחידה המשנית?" שאלו. באותו מתחם בנו בני הזוג דירת אירוח ולשם עברו. הם הביטו בעיניים משתוממות כיצד ביתם נאטם כאילו היה תחת מתקפת גזים למרתף הבית הוכנסו תנורי חימום ויחידות בלוארים גדולי מימדים . "לא כדאי לאתר את מקור חדירת המים? " שאל גבריאל , הוא לא ממש זכה לקבל תשובה והעבודה נמשכה.

לאחר 48 שעות כבר הבינו בני הזוג שה "טיפול" המקצועי יביא יותר נזק מתועלת  ושההישג היחיד שהושג היה שהבית יכל לשמש כולו כסאונה רטובה. לאחר עוד כ 48 שעות של וויכוחים ניאותו אנשי המקצוע להסיר את האטימה ולכבות את התנורים, לנסות לאתר את מקור הדליפה ולאחר התערבות העירייה אף לחסום אותה.

כאן המקום לספר כי בני הזוג בנוסף לכל הם אניני טעם וכול המסעדות שהם פוקדים חדשות לבקרים מודעות לכך שלא יעלה על הדעת להציע להם יין כיוון שגבריאל לוקח עמו לכול סעודה בקבוק יין איכותי ואף משלם ביד רחבה דמי פיקוק למלצרים אבל היות ולמסעדנים קשה להתמודד עם איכות היינות אותם הוא נוהג לשתות הם מקבלים זאת בהבנה-. שוד ושבר , אוסף 3000 בקבוקי היין הנדירים שאסף גבריאל-  הפך לחומץ איכותי (או היה בכיוון להפוך לכזה).

כמובן שיצירות האמנות שהיו פזורות בבית נפגעו,  מי יותר ומי פחות  וגם לשטיחים בעבודת יד נגרמו נזקים. על רקע זה הגעתי לקנדה על מנת ליתן חוות דעת מלומדת למשרד עורכי הדין ששכרו.

המלצתי שייטב אם יזמינו רסטוראטור מומחה וכך היה. הרסטורטור הוזמן מאחד המוזיאונים המובילים. לצורך חוות הדעת שהיתי שבוע בוונקובר וזכיתי לאירוח מלכותי. לאחר שבוע השלמתי את עבודת השטח.

להפתעתי גיליתי שאחת מהיצירות שהיו מיוחסות לאמן אורי לסר הייתה מזויפת! "פרח, ראי אני ממליץ לך לא לתבוע בגין היצירה הזו" אמרתי ."מדוע?" הייתה התשובה "לא נראה לי שהיא מקורית" השבתי. "מה ?! לא יתכן…" "פרח אני משוכנע אבל בכדי להיות בטוח אשלח צילום לד"ר סיביל גרוס, שכותבת את הקטלוג של האמן ונחשבת לברת סמכא עולמית ליצירות האמן" עניתי, "כן, תעשה זאת. אם צריך אני אשלם שגם היא תבוא ותצטרף לכוחותינו. את היצירה רכשנו בשנות השמונים מבעליה של גלריה נחשון.  האיש אמנם נפטר בינתיים אבל בתו ממשיכה. אשוחח עמה ואודיעך דבר".

שלחתי את צילום היצירה לד"ר גרוס ושוחחתי עמה בטלפון לאחר מכן "סיבילה, שלחתי לך צילום של יצירה שנטען כי היא של האמן אורי לסר מה דעתך" שאלתי, "זהו זיוף בוטה" הייתה התשובה, סיבילה הצרה נטען כי נרכשה בגלריה ידועה בתל אביב ומחר אולי יהיו לי אסמכתאות" עניתי " לי אין ספק אבל אשמח לבחון זאת מחדש" הייתה התשובה.

למחרת שוחחתי עם פרח, " פרח אם יש בידיך אסמכתאות זה אולי יעזור …" הודעתי בעדינות, "ממש הרגע קיבלתי תצהיר מבתו של המוכר ז"ל שמצהירה שהיצירה נרכשה ממוזיאון עין חרוד אשר קיבל יצירות של אורי לסר, מגלריה קסירר בגרמניה שייצגה את אורי לסר וכי אביה בחיים, בחיים לא היה מוכר יצירה של אורי לסר שאינה כשרה למהדרין…" מצויד בנתונים הללו פניתי שוב לד"ר גרוס  "סיבילה יש חדש אמרתי ושלחתי לה את המסמכים…" "אני אבדוק , תודה " הייתה התשובה.

מחרת התקשרה אלי ד"ר גרוס "בדקתי את כל המסמכים שיש בעיזבון ומתייחסים ליצירות שניתנו לעין חרוד . אין זכר למשהו דומה. בדקתי את הרישומים של קסירר והמידע שגוי בלשון המעטה, האם אתה מצפה ממני שאני אאשר זיוף כל כך בוטה עם דיסאינפורמציה מהסוג הזה?"  " חלילה סבילה אני בסך הכול טרנסמיטור את דעתי השלילית הבעתי כבר כאשר ראיתי את היצירה. אגב, יש להם יצירות אחרות של אורי אותנטיות ללא ספק" . האמת שכבר לא ידעתי כיצד לבשר את הבשורה התחלתי להבין שפרח אינה טיפוס שמסוגל לקבל לא כתשובה וכאשר ניצב קיר לפניה היא תדאג לשבור אותו. לכן לא רציתי לשבור את הכלים שהרי היצירה הזו היא אחת משלושים ומלכתחילה לא המשמעותית בניהם. לכן בשיחתי האחרונה טרם נסיעתי הסברתי לפרח "ראי גם אם ד"ר גרוס טועה הספק יועלה בוודאות על ידי הצד השני (חברת הביטוח) שתדאג לשכור מומחים , בבית המשפט זה הכול עניין של התרשמות .היצירה הזו מחלישה את הטיעון שלך.ותרי על התביעה בגינה". כך אמנם היה.

לפני שנים אמר לי בעל גלריה מהוותיקים בתל אביב , יהודי יקר וידען, דע לך שהדבר הגרוע ביותר שאתה יכול לעשות זה לספר ללקוח שהיצירה שלו מזויפת, אתה תגמור כאילו אתה בעצמך זייפת אותה. בטיסה ארצה נזכרתי באמירה ולצערי נאלצתי להודות שהוא צודק.